תורה תמימה על התורה, שמות כ״ב:ה׳

5 כי תצא אש. תניא, פתח הכתוב בנזקי ממונו וסיים בנזקי גופו שלם ישלם המבעיר, לומר לך אשו משום חציו, למאי נ"מ, לחייבו בארבעה דברים . ב"ק כ"ג א׳

6 כי תצא אש וגו'. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, אין פורעניות באה לעולם אלא בזמן שהרשעים בעולם, שנאמר כי תצא אש ומצאה קוצים, אימתי אש יוצאה בזמן שקוצים מצויין לה, ואינה מתחלה אלא מן הצדיקים תחלה, שנאמר ונאכל גדיש, ואכל גדיש לא נאמר אלא ונאכל – שנאכל כבר . שם ס׳ א׳

7 כי תצא אש וגו׳. תצא אש שלם ישלם המבעיר את הבערה, אמר הקב"ה עלי לשלם את הבערה שהבערתי, אני הציתי אש בציון שנאמר איכה ד׳:י״א ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה, ואני עתיד לבנותה באש, שנאמר זכריה ב׳:ט׳ ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה . ב"ק ס׳ ב׳

8 ומצאה קוצים ונאכל גדיש. אמר רבא, למה לי דכתב רחמנא קוצים וגדיש, צריכי, דאי כתב רחמנא קוצים הו"א קוצים הוא דחייב משום דשכיח אש גבייהו ושכיח דפשע אבל גדיש לא, ואי כתב רחמנא גדיש הו"א גדיש הוא דחייב משום דהפסד מרובה הוא, אבל קוצים דהפסד מועט הוא אימא לא, קמ"ל שם שם א׳

9 או הקמה או השדה. אמר רבא, למה לי דכתב קמה ושדה, קמה, לומר לך מה קמה בגלוי אף כל בגלוי , שדה – לאתויי ליחכה נירו וסכסכה אבניו. ולכתוב רחמנא שדה ולא בעי הנך, צריכי, דאי כתב רחמנא שדה לחוד הו"א מה שבשדה אין מידי אחרינא לא, קמ"ל . שם שם

10 או הקמה או השדה. או דקמה למה לי – לרבות כל בעלי קומה או דשדה למה לי – לחלק . שם שם

11 או השדה. השולח את הבערה ואכלה עצים או אבנים או עפר חייב, שנאמר כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה . ב"ק ס׳ א׳

12 שלם ישלם המבעיר. תניא, אש מעטה התורה בשמירתו, דכתיב שלם ישלם המבעיר את הבערה, עד דעביד כעין מבעיר . שם נ"ה ב׳

13 שלם ישלם המבעיר. המדליק בתוך שלו עד כמה תעבור הדליקה , ר׳ שמעון אומר, שלם ישלם המבעיר את הבערה – הכל לפי הדליקה . שם ס"א ב׳